Daf 55a
כִּי אִיתְּמַר דְּעוּלָּא אַסֵּיפָא אִיתְּמַר וְכוּלָּן שֶׁעִבְּדָן אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין חוּץ מֵעוֹר אָדָם וְאָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם כִּי עִבְּדּוֹ טָהוֹר וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹר אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין
Rachi (non traduit)
כי עבדו. נמי טהור דהא בטילה:
טהורין. שבטלן מתורת בשר:
שעבדן או הילך בהן כדי עבודה. כדרך שרגילין לתת עור לפני דורסן ושיעור עבודה מפרש בברכות (דף טו) ובפסחים (דף מו.) כדי מיל:
וכולן. העורות שמנו חכמים להיות מטמאין כבשר בפ' העור והרוטב:
אסיפא. סיפא דואלו שעורותיהן כבשרן:
וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי בְּמַגָּע אֲבָל בְּמַשָּׂא לָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַשֶּׁרֶץ אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי בְּמַגָּע לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא דְּלָא גָּרַע מִשִּׁכְבַת זֶרַע
Rachi (non traduit)
שרץ מטמא במגע ולא במשא:
וַהֲלֹא דִין הוּא לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טוּמְאָה לְעַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר תַּלְמוּד לוֹמַר זוֹבוֹ טָמֵא לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא
Rachi (non traduit)
שעיר המשתלח. גורם טומאה למשלחו דכתיב (ויקרא ט''ז:
כ''ו) והמשלח את השעיר וגו':
Tossefoth (non traduit)
שעיר המשתלח יוכיח. ואם תאמר ולימא דם הנדה יוכיח שגורם משכב ומושב לנדה ודמה אמעיט לעיל מינייהו וי''ל דאין זה יוכיח כיון שיש לו לדם טומאת משא כמו נדה וה''נ ליהוי זוב כמו דם הנדה אבל שעיר המשתלח אין לו שום טומאה כלל:
אֲבָל הַזּוֹב זוֹב מְנָלַן דְּתַנְיָא זוֹבוֹ טָמֵא לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא
וַהֲרֵי בָּשָׂר דְּגִזְעוֹ מַחְלִיף וְטָמֵא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי בָּשָׂר נַעֲשֶׂה מְקוֹמוֹ צַלֶּקֶת
Rachi (non traduit)
נעשה מקומו צלקת. כלומר רושם נראה בה חריץ או גומא ואין כולו חוזר אבל שער וצפורן אין נטילתן ניכר:
Tossefoth (non traduit)
בשר נעשה מקומו צלקת ואין גזעו מחליף. הקשה רשב''ם דאמר בסוף העור והרוטב (חולין קכח:) דבשר מן החי אינו מטמא באהל מה מת אינו עושה חליפין אף כל כו' ובשר עושה חליפין ותירץ דאין הכל אחד דגזעו מחליף משמע חוזר לגמרי וזה אינו עושה בבשר אבל עושה חליפין משמע שגדל קצת ולא לגמרי וזהו אף בבשר וא''ת כיון דמעצם ילפינן נימא בהאי לישנא מה עצם שאינו עושה חליפין ונמעט אפילו בשר וי''ל דשמא גם עצם מתחזק או גדל מעט אחר שחסר:
וְאִיכָּא דְאָמְרִי הֲרֵי עוֹר דְּאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף וּתְנַן וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר לָא קָא מַכְשַׁר אֶלָּא דְּקָרִיר בִּשְׂרָא וְחָיֵיא וּלְעוֹלָם אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף וְאָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם טָהוֹר
Rachi (non traduit)
קריר עלה בשרא. מתקשה בשרה ונעשה כעור:
וחכמים פוסלין. דלא הדרא בריא אלמא אין גזעו מחליף:
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם טָהוֹר וּמַאי טַעְמָא אָמְרוּ טָמֵא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין לַחֲמוֹר
Rachi (non traduit)
שטיחין. מרדעת לחמור:
Tossefoth (non traduit)
שמא יעשה שטיחין. וא''ת והלא מת אסור בהנאה דגמרינן (ע''ז דף כט:) שם שם מעגלה ערופה וי''ל דטומאה חמירא להו טפי כדאמר בפרק ב' דיומא (דף כג.) ללמדך שקשה עליהם טומאת כלי יותר משפיכות דמים ועוד נראה דעור אינו בכלל בשר ליאסר בהנאה דהא עגלה ערופה נמי לא נפקא אלא מדכתיב בה כפרה כקדשים ועוד קדשים מותרין בהנאה לאחר זריקה שהוא זמן כפרה וניחא השתא דאיצטריך בשור הנסקל לא יאכל להנאת עורו דלא אתי מבשרו:
וַהֲרֵי עוֹר דְּגִזְעוֹ מַחְלִיף וּתְנַן הַגְּלוּדָה רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא קָפָסְלִי אֶלָּא דְּאַדְּהָכֵי וְהָכֵי שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא וּמִתָה וּלְעוֹלָם גִּזְעוֹ מַחְלִיף וּתְנֵינַן אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶם כִּבְשָׂרָן עוֹר הָאָדָם
Rachi (non traduit)
שליט בה אוירא ומתה. הלכך טרפה:
אדהכי והכי. עד שהוא חוזר וגדל:
דתנן ר''מ מכשיר. ואינה טרפה דהדרא בריא אלמא גזעו מחליף:
הגלודה. בהמה שנקלף עורה מפני טורח מלאכה או מחמת שחין:
אין גזעו מחליף. אם ניטל אינו חוזר:
אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה דּוּמְיָא דְּעֶצֶם מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף יָצְאוּ הַשִּׁינַּיִם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ עִמּוֹ יָצְאוּ שֵׂעָר וְצִפּוֹרֶן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ עִמּוֹ גִּזְעוֹ מַחְלִיף
Rachi (non traduit)
שינים לא נבראו עמו שגדלין לאחר זמן:
Tossefoth (non traduit)
אלא אמר רב אדא. אינו חוזר בו ממה שאמר אלא מפרש והולך מעט מעט:
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה דּוּמְיָא דְּעֶצֶם מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְהָאִיכָּא שֵׂעָר וְצִפּוֹרֶן שֶׁנִּבְרְאוּ עִמּוֹ וּטְהוֹרִין
מֵיתִיבִי כֹּל שֶׁבַּמֵּת מְטַמֵּא חוּץ מִן הַשִּׁינַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפּוֹרֶן וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן הַכֹּל טָמֵא
Rachi (non traduit)
חוץ מן השינים. והא שינים דומיא דעצם הן וטהורין וקשיא לתרוייהו:
Tossefoth (non traduit)
חוץ מן השינים. פ''ה וקשה לתרוייהו וקשה דא''כ תקשה ליה קרא דאו בעצם אלא נראה דלר''ל לחוד פריך ופשיטא דשינים אינם בכלל עצם:
מֵיתִיבִי בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁהוּפְרַךְ טָהוֹר הָתָם דְּאַקְמַח וְהָוֵי עַפְרָא
Rachi (non traduit)
דאקמח. לשון טחינה כקמח:
Tossefoth (non traduit)
מיתיבי בשר המת שהופרך טהור. וא''ת ולימא ר' יוסי היא דאמר במתני' בשר שיבש טהור וי''ל דלא אתיא כרבי יוסי מדקתני הופרך ולא קתני שיבש:
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִפְּרִיךְ אִפְּרוֹכֵי
Rachi (non traduit)
דמפרך אפרוכי. שיבש יותר מדאי לר' יוחנן טהור דדומיא דעצם בעינן ועצם לא מיפרך:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר אָדָם דּוּמְיָא דְּעֶצֶם מָה עֶצֶם יָבֵשׁ אַף כָּאן יָבֵשׁ
וּבְשַׂר הַמֵּת מְנָלַן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְרָא לְכֹל טֻמְאָתוֹ לְכָל טְמָאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ
Rachi (non traduit)
לכל טומאות הפורשות. לא שנא לח ולא שנא יבש:
לאחרים. לזב:
אָמַר רַב אָשֵׁי אָמַר קְרָא וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם אוֹתָם מִיעוּטָא הוּא
Rachi (non traduit)
והנושא אותם. במשכב הזב כתיב ומשכב הזב הנישא על אבן מסמא מטמא כלים שתחתיה כדמפרש בתורת כהנים וכתיב אותם למעוטי דמה:
אִי מָה הִיא מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא אַף מַדְוֶהָ נָמֵי מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא
Rachi (non traduit)
אי מה. משא נדה חמור לטמא אבן מסמא אבן גדולה המושמה על הכלים ונדה נשאת עליה מטמאה בגדים שתחת האבן כדאמר בתורת כהנים אף משא דמה חמור לטמא באבן מסמא דיש מטמא במשא ואינו מטמא באבן מסמא במסכת שבת בפרק רבי עקיבא (שבת דף פב:) דאמרינן במשא כולי עלמא לא פליגי דמטמא כי פליגי באבן מסמא דאין משאו אלא בדבר הראוי לינשא אבל גדולה אינה מטלטלת להיות הטומאה נישאת עליה וגבי זב הוא דרבייה קרא:
Tossefoth (non traduit)
אף מדוה נמי מטמא באבן מסמא. ואם תאמר כיון דממעטינן מדוה מהיא לטמא משכב ומושב ממעטינן נמי מאבן מסמא דהא מכח משכב ומושב הוי טומאה לאבן מסמא כדתנן בת''כ מנין לרבות עשר מצעות זו על גב זו ועל גביהן אבן מסמא תלמוד לומר כל המשכב ואור''י דאבן מסמא נפקא לן משום דרשא דלא מטמא אלא אוכלין ומשקין ולהכי איצטריך למעוטי מדוה אף מאבן מסמא שהיא טומאה קלה:
אבן מסמא. פ''ה אבן המונחת על גבי יתדות וזב יושב עליה וכלי תחת האבן וטמא מוכל אשר יהיה תחתיו וקשה דבת''כ מפיק אבן מסמא מוכל המשכב וקרא דוכל אשר יהיה תחתיו מוקי בפרק בנות כותים (לעיל נדה לג.) לעליונו של זב ובת''כ מוקי לה במרכב ועוד דאי מוכל אשר יהיה תחתיו נפקא אם כן אפילו כלים שאינן ראויים למשכב ומושב נמי ובתורת כהנים מוכח בהדיא דכלים שאינם ראויין למשכב ומושב אין להם אפילו טומאה קלה ועוד אמאי נקט אבן אפילו דף על גבי יתדות נמי ועוד מדקרי ליה מסמא משמע לשון שימה ומפרש רבינו תם ורבינו שמואל דאבן מסמא היינו אבן גדולה שהיא כבדה בגדים תחתיה וכבדה כל כך עד שאין ניכר כובד הזב היושב עליה ועל הבגדים ואין בה אלא טומאה קלה כדפי' לעיל והשתא אתי שפיר דמייתי בפ' בתרא (לקמן נדה סט:) והיתיאת אבן חדא ושומת על פום גובא שצריכה שימה ואתויי לפי שאינה קלה לטלטל אך קשה דבת''כ מרבה אבן מסמא מוכל המשכב מטעם משכב ומושב ובכל הש''ס משמע דהוה מטעם משא ובשמעתין ממעט לה מוהנושא אותם וכן לקמן בפרק בתרא (נדה דף סט:) תנן הזב והזבה מטמאין במשא עד שימוק הבשר ומפרש בגמרא מאי משא אבן מסמא ובשבת פרק רבי עקיבא (שבת דף פב:) קאמר כי פליגי באבן מסמא ובמתניתין קתני היסט ובתוספתא דכלים תניא אין טומאה לכלי חרס אלא מאוירו ובהסיטו על גבי אבן מסמא והיסט היינו משא כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכד:) אטו נושא לאו מסיט הוא ועוד אי היסט מטעם משכב ומושב הא אמר בפרק ר''ע (שבת פד.) דמדרס כלי חרס טהור וי''ל דמה שקרא בכל הש''ס משא היינו כגון שיד הטהור או רגלו תחת האבן והזב או דם הנדה על האבן דנראה דהטהור נשא את הזב או את הדם אבל כלים תחת האבן והזב יושב עליה הוי מטעם משכב ומושב והא דתנן במסכת זבים (פ''ה מ''ב) כיצד אצבעו של זב תחת הנדבך והטהור מלמעלה כו' נראה דהיינו היסטו על גבי אבן מסמא דתוספתא וכגון שהנדבך דוחק אצבעו של זב דאי לאו הכי הוי כאילו היה אויר בין אצבעו לנדבך דאין כאן טומאה כלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source